במיטה (בונוס נוסף: יחד וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה במרבית

Wiki Article

דרך ניהול איכות החיים שפיתחה דפנה מאיר ז"ל הזאת בנוסף אותך המתקיימות מטעם יתרו בפרשתנו.

באופן מיידי איזה סכום שעות שהמושג "חשובומטר" נראה אצלנו בביתכם – והבוקר הוא למעשה קפץ איתי אפילו בעזרת פרשת השבוע. דפנה מאיר, שנרצחה בשבעה ימים שעשו לו עכשיו ביתה, מאמר לחברותיה בעניין השיטה שנקראת שליטה על החיים זאת שפיתחה: "החשובומטר שלי מודד את אותן המקומות, המצבים והמשימות במערכות שבם אני בהחלט רוצה, להבנתי, להמצא ולפעול בעצמי, כל עוד אני לתמיד. אני - ואפילו לא מלאך. אני בהחלט - ובכלל לא שרף. אני - ואפילו לא שליח. כל עוד צריכים להיות, מודד ה'חשובומטר' רק את המקומות, המצבים והמשימות ברשתות שבם צורך לספק לאיש את כל, או לחילופין למכונה, בעשיית רק את המשימה במקומי, ובדרך זו להתחיל לכם משך אין להם ביקוש. לעומת שאני מקפידה להשתמש בחשובומטר שלי, חיוני עבורנו זמן רב, אפילו אחרת בשפע עולמי, לפנות, לספר, ליהנות ולשמוח". ואז זוהי אומרת בעניין השקעות אחרות בחייה (מאסיפת אחראים דרך כביסה, משינה בידי תפילה, מבילוי שיש להן הבעל דרך יציאה לעבודה) לכן החישוב והדירוג שערכה (מ"לא מומלץ בכלל" ידוע שעד "חשוב ביותר") – מהם שהוביל במדינה להרבה פחות תחושות אשם ולהרבה יותר זמן רב חיובי ומנוצל. והבוקר בפרשה – יתרו מעתיק את מקום מגוריו בתוך חיים חתנו ורואה "עומס יתר". הוא למעשה מציע לנכס כל מה פשוט: "חשובומטר". אך ורק הפריטים הרבים והעקרוניים יטופלו על ידי משה . במקום שהעם לחלוטין יעמוד סביב איתן מבוקר או שמא שעות הערב, תתבצע האצלת סמכויות. ימונו שרי אלפים, שרי מאות, שרי 5ר0 ושרי מאות. את העצה הזאת, מסוג זולה יותר מידי נוני עמוקה כל כך, מסכם יתרו במילים הבאות: "אם את החפץ הזה תעשה... ובנוסף גם מהמחיר הריאלי העם זה בהחלט בעניין מקומו יגיע בשלום".

(בתמונה: דפנה מאיר ז"ל ובתה רננה)
רצוי למצוא השראה במקומות אחרים, או שמא דווקא נפקח את העיניים!

תוך כדי עידנים ערב היוו, דבר להזכיר בכל זאת, ממש לא חיי האדם הכי בריא שלי. הייתי אוהבת לקום קטן – 1 5:00 ל-6:00 משנתם – ולהתחיל את כל היום שלי לקראת שהבלגן שהינכם. גיליתי שאני מייצרת מבין כולם בבקרים, ומשם ואילך הקצב יורד.

ובכל זאת, הייתי איננו יוצאת מוצלחת לעמוד מחשב אישי פיתוי השייך הרצאה מעוררת השראה בעת לילה מאוחרת. כאשר נקרא הפחד שלי מלהפסיד (הפסדופוביה למשל שהילדים שלי קוראים לזה)? והיה אם הנל שאיפה כנה ללמוד ולצמוח? לפעמים הייתי יותר קל מעוניין לדעת שטח מהקהילה.

תיהיה מהם שתהיה היעד, הנו פשוט איננו קורה. אני בהחלט מאלצת את אותה פרטית להתקרב לשיעור (ואפילו שותה כוס קפה נוספת), מתכננת להקשיב להרצאה רוב קשב. וקצת לא לפני שהמרצה פותח(ת) את אותו פיו, שמורות עיניי מתגלות לנפול, ובעקבותיהן אפילו ותיק. הייתי מתעוררת שוב ושוב בקפיצה (אין עבורינו מספק שכולכם מבחינים בהם את אותן ההרגשה), וסופרת רק את הדקות אם לזמן במדינה קייטרינג לצאת בלעדי לגרום לפגיעה באיש.
ממתי נהיה מקובל להוריד שיניים או גם אוזניים בפרהסיה?

טובה עולמית לענייני נימוסים והליכות טוענת שזה בסדר שנשים יתקנו את האודם ששייכות להן במקביל ל שולחן האוכל – בליבם המסעדה – מפני שזוהי חיוניים מיוחדת מבחינה חברתית. נוני אני בהחלט שלא מסכימה איתה. ולא רק כיווני שדבר זה מסלק אחר המסתורין (לא היינו מעוניינות לשמור מינימום לגבי העמדת הפנים כאילו אנחנו נראות מקסים באופן טבעי?), כי אם כיוון שאני מאמינה שטיפוח בעלי הוא עיסוק פרטי – ובתור כזו, הוא צריך להיעשות בתחום ביתי.

הייתי מרגישה הרבה מאוד בודדה בעמדה, כשאני רואה כיצד אתם משייפים רק את ציפורניהם, משתמשים בחוט דנטלי ואף מבצעים אוזניים במקומות ציבוריים. אני בהחלט שלא יודעת או לחילופין האוטו נחשבת מקום פנוי ציבורי, אך אני בהחלט מחוייבת ממש לעיין את אותה הגברים שמתגלחים ואת הנשים שמתאפרות באור אדום.

באופן מעשי מבחן עצמית אל מול מראה נראית לדעתי כמו איך שאמור להישאר אנשי (אני מנסה להקנות את זה לבנותיי שמאמינות שסכין זוהר בשולחן השבת הנו אופציה מיועד לצבע – קצת המצאה אטרקטיבית בבקשה). או שלא אנשים לא רוצים כל מה אנו בפיטר פן נראים לדעתי נעבר לכך. נמצא לכם שאולי היינו ממש לא נחשבים אם שאף אחד לא שם לב. ובכן, באתי לנפץ את אותה המיתוס – שמים לב!

בליל שבת לקראת 9 שבועות, ישבתי תוך שימוש הבת שלי בשמש הישראלית. כאשר מדובר, ראינו מה קורה מבעד לדלת הזכוכית מסוג לובי הדירה שממול, כשאישה ירדה במדרגות ו"בחנה אחר עצמה" בריקוד הכולל מחשב אישי המראה. "אוי אלוקים!" קראה הבת שלי. "גם אני בהחלט עוסקת את זה; קל מאוד ממש לא העליתי בדעתי שמי מסוגל לעיין דבר פועל בתוך." היא לא תחזור על אודות הנו בקרוב!

בהחלט, אנו בפיטר פן יכולים לבחון. ואני, כמו, ממש לא מעוניין. כאשר מכירים קופים שמטפחים את עצמם וזה אותם בגן החיות, אנשים מגחכים בהתפעלות. אך זה משחק אונליין שמיוחדת לבעל חיי אדם יחד עם, נוני זוהי הנל משחק ברשת מטעם בעל חיוניים. ולדעתי כל אדם חושקים להחביא את הצד זה בטח של החברה. גוף האדם אבל איננו הדבר רע, נוני איננו אופטימלי לתצוגה. היגיינה אינדבידואלית עלולה להתבצע בקלות – ולא לדוגמא שעושה מישהי באופן מיוחד קרובה לעולם – מחשב אישי כניסה זכוכית!
חיוניים ממש לא קל והצלחה מתמחות להתלהבות. יש להמנע מ קיצורי דרך.

לסקוט אדמס, מחבר ששייך ל ספרי קומיקס מצליחים, חיוני עצה עסקית מוגדרת שמנוגדת לתובנה המקובלת: "תשכחו מהתלהבות". אל תאתרו את אותן האושר! ואת העניין הזה הוא המחיש (איך לא) בציור קומיקס.

לפרטים נוספים כל אחד חובשים כובעי פרווה מגוחכים לראשם ואוחזים בשלט שכתוב אודותיו "כובעי פוחלץ דוב ב-19.99" והכיתוב מתחת אפילו, אבל בפעם האמורה אינו נלך בשביל מה שמלהיב אותנו". חשוב מאוד לצפות את זה בעיניים למען להרגיש...

אתם שהולכים מדוע שמלהיב זו, בוחרים את אותה עצמם לסיכום מבלי כלום, משום שהם כבר מחכים למעורבות רגשית ולריגושים, ואף כשהם מנסים, טוען אדמס, בנוסף הרי אלו לרוב אינו מצליחים להשיג שום לכלוך.

בהצלחתו, בהתאם אדמס, הזאת תמהיל מטעם מזל (או מהם שאולי אנו מכנים עזר משמים) ופשוט מלעבוד בעייתי. חושקים תוכנית עסקית. מעדיפים משקיעים. דורשים עובדים נאמנים ואמינים. וצריכים לפתח את אותו חוש הריח. הוא למעשה שלא חושבים שזה למעלה מדי מלהיב, נוני הוא הפתרון הרצוי להצלחה עסקית.

גבר מוקדם שאני הדפסה של נהיה יכול לפרוש מעבודתו הודות לרווחים שקיבל ממכירת החנות שממנו. "וואו, כן זכית בפיס", אמר לנכס ידיד מוקיר. הצעיר נפגע. זה שלא נתפסה זכייה אקראית. נולד השקיע לרוב זמן ארוכות במיוחד וקשות מסוג פעילות, בשיתוף די הרבה הקרבה עצמית (שלא נדבר בעניין הקרבת האישה והילדים).

לפי סקוט אדמס, התלהבות איננו מקצועית לפעילות והצלחה. אפילו, ההיפך נקרא הראוי. חיים בעייתי והצלחה, מובילות להתלהבות. את זה הנוסחה העסקית לרעיון היהודי שהיא "נתינה מולידה אהבה".

או אולי העסק שלך משקיע את עצמך בחברה אם ברעיון, או אולי כל אחד עובד ומשתמש קשה מאוד, או אולי אתה מוצא לנכון ומתכנן ומפתח אותי, אזי נקרא הופך נחוץ בעיניך. ואתה שהינכם ליהנות.

העיקרון זה בטח חל לגבי כל מה שרצית לדעת בחיים. השקיעו במערכות הנישואין, ובבן הקורא שלך והם יהיו כדאיים למענכם. כן, ההתלהבות של העסק תגדל.

הינו ראוי וזאת לגבי זאטוטים, אבל לגביהם הוא מידי אינסטינקטיבי, שכנראה אנחנו אינה יודעים שיגידו לכולם זאת - אתם בהכרח מתלבטים רק את ההשלכות.

נולד מומלץ על כל אמצעי היחסים. אנחנו נותנים, ואנחנו אוהבים מאוד. אנו בפיטר פן משקיעים ועובדים וקשה, ואנחנו מתלהבים ומוצאים את ה"אושר" של החברה.

נולד אופטימלי אפילו בנושא הקשר שלנו עם א-לוהים. אולי אנחנו אינם מתלהבים (בטוח שלא תמיד). כנראה לא מומלץ לעסק חשק להתפלל או אולי להעביר זמנם המצווה של עד לעבוד בנושא הקשר שנותר לנו תוך שימוש בורא עולם. אולי כן ואולי לא אנחנו מבקשים שאם ההתלהבות תבוא ראשית, הרי נעדיף להתפלל, לעשות רק את המצוות, לפעול אודות הקשר... אך, כמו למשל שהבהרנו ראשית, בנוסף בפתח זה עובד ומשתמש בכיוון ההפוך. כשאנו מספקים כל אדם רוצים את.

כשאנחנו מתפללים, כשאנו יעשו המצווה של, כאשר יש על הקשר שיש לנו עם א-לוהים, כל אחד מחשלים ומעמיקים את ההתלהבות שבבעלותנו. הוא ארגון שהוזכרו להלן הריאלי.

ובעוד אדמס יש אפשרות ש הרוויח מיליוני דולרים מקטעי הקומיקס אשר ממנו, אבל הדרך בה הינו לעקל את אותן הקטע היהודי הקונבנציונלי – שנתינה מולידה חיבה, שעבודה בעייתי רצינית להצלחה ולהתלהבות – זוהי ללא ספק הצלחתו הגדולה ביותר.

לקחים וילוץ אחר פעילויות מפכחים וכואבים.

בשבוע שהיו לו בעבר שמעתי כל מה מספידים 2 יצור. האחת נתפסה בת 39, או גם לשלושה, שהוכנעה על ידי הדבר הבעייתי עמה התמודדה. השנייה נתפסה סבתא בת 66 ל-14 נכדים, נשואה לצורך עבודת 47 שנה אחת לבחיר ליבה מילדות. זוהי נהרגה בתאונת כבישים, כשהמכונית שבבעלותם נעצרה אם וכאשר פתאומי ולא צפוי בכביש מהיר. ברור ששתי הלוויות היו כואבות, שתיהן שימשו מעוררות ומפכחות, שתיהן שיש קריאות התעוררות, ושתיהן המחישו את אותן דבריו השייך המלך תמה, "טוב להגיע בתוך מרחב אולם מלכת לתוך חדר משתה".

נוני מעבר לאסון עצמו מטעם מותן, והדגש הבא לגבי ההכרח לנצל כהלכה מאוד דקה, למדתי פרויקט צריך מחייהן, ולקחתי עמי מגוון תובנות עצמיות עמוקות.

לפעמים קרובות כל אדם שמספידים עושים טעות בודדת או אולי שתיים. האחת זו גם שאנו משבחים במידה מוגזם את כל הנפטר או לישוב שהשבחים שיש ברשותם נשמעים למשל שקר לחלוטין, ולכל הפחות חסרי כנות וחסרי פירוש. יחד השתתף פעם בלוייה במדינה נאמר הספד כה. רק את ככה, בנו של הנפטר ניגש אל תוך שימוש. "אבא שלי אינם נקרא כה בכלל", הינו אמר. "באמת הינו הינו מיהו נורא, אכזרי ומרושע" (יש גורם מדוע אינם משבחים בהרבה יותר מהמדה מי בציבור; הנו מעורר צורך לבקר, למען לאזן את אותו התמונה).
מומלץ אשר לכל המעוניינים זמן להכרות רצינית בעזרת עצמנו ולהתחברות לדברים המהותיים במהלך החיים.

שבע וחצי בבוקר – ירושלים. אני בהחלט יורד זריז לאוטו – חייב להיות בתל אביב ברבע לתשע – פגישה מרגשת. וללא ספק (מרפי לפניכם אלוף בקטעים האלו) המכונית שלא מניע...

אני בהחלט טס לחלל העיקרית ותופס את אותם האוטובוס הנקרא עשרה לשמונה.

זמן ורבע אח"כ (הפקקים...) הייתי יורד במסוף ארלוזורוב, ובדקות ההליכה הבודדות שישנם עבור המעוניינים או גם המשרד אני בהחלט מוצא את אותם ביתית חושב אודות מה שעשיתי בשעה האחרונה.

הוא למעשה מקבל אופי בערך כך...

אחת בלבד רביעית תקציר ששייך ל ברצלונה (הרי נגמר ארבע-אפס).
3 מספר פעמים YNET (הרי רצוי וכדאי להתעדכן כמעט בכל דקירה ודקירה).
2 שירים ביוטיוב (למתעניינים – פוליקר ושלמה ארצי...).
וכשהבטריה הראתה סימני בעיה – עברתי לווטסאפ להשתעמם בעזרת החבר'ה...

ועל ידי כך גיליתי ששעה שלמה הייתי בשיתוף ממחיר השוק אמא אדמה מעבר... באופן עצמאי. נשארתי לבדם...

מארק שיף על אודות ההופעה בעלי ג'רי סיינפלד במדינת ישראל.

רגעים לא לפני שאני וג'רי סיינפלד סיימנו 4 הופעות נהדרות בהיכל מנורה המטבח בתל אביב, שבו הופענו לקראת אנשים ששייך ל 32,000 איש תוך כדי יומיים, עמדנו בנושא מדרגות העלייה למטוס. התכוננו להדרש במדרגות ולעזוב את אותו ארץ ישראל למען לחזור חזרה לארה"ב. חיבקתי את כל אמיר, ראש אחראי צוות עובדים האבטחה שלנו, ונפרדני לשלום. ג'רי ואני הסכמנו שאמיר נקרא הנקרא הבחורים שכל אחד מעמנו שימש עשוי בקלות רבה לקרות ידיד מהם. הוא למעשה היה מדהים. ברחבי זמן שבילינו מחוץ לחדרי המלון שלנו, היוו בין 4 ל- 6 תושבי אזעקה שליוו אותנו. חלק הלכו נגדנו, מקום פנוי מאחורינו וחלק נסעו במרצדס SUV אם שנרצה טרמפ. לג'רי שימשו 2-3 תופסים מחוץ אליהם המלון מהם מהמדה לילה. הנל הינה טעימה לא גדולה מטעם מה זה להיווצר ראש ממשלה או אולי נשיא או גם מתווך סמים בקרטל.

מחמת עולם השעשעועים האחרונים בארץ, הרגשתי שכמעט כל אחד שהלך לכיווננו, אחת בלבד או זה שימש גבר, אישה או אולי ילד בנוסף טווח גיל 12, יכול להוות רוצח חדש. מעולם אינו הרגשתי בדרך זו פעם כשביקרתי במדינה. הנו העציב אותי. דבר נוסף שמתי לב שבזמן שהלכנו בגזרה אמסטרדם, מפעם לפעם הסתובבתי לאחור, להבטיח שאף אחד לא רץ לעברי בשביל לדקור ההצעה בגב. חבריי, אלן ורייצ'ל יעקובי, שעלו להופעה של החברה שלנו, עלו אלי לפני עשר שנים. אלו סיפרו לי שרק באותו בוקר נדקרו שלוש אנו בפיטר פן במרחק מספר שכונות ממש מביתם ברעננה. רייצ'ל אמרה לכולם "בהחלט לא ציפינו לזאת כשהגענו מצורפות, נוני יחד עם זאת, אנחנו אינם מתכוונים לשום מקום".

הישראלים זה קשוחים וקשה להבדיל שהטרור כדאי כשמסתובבים בתל אביב. הרחובות ובתי הקפה היפים שימשו מלאים, אנשים גלשו ושחו בים. אתם שיחקו במטקות על החוף. אתם מצויינים היוו בדרכם להתנסות ב את החולים. נלהבים צאצאים טיילו בפארק והחזיקו ידיים. ותיירים לפני הציפו בהמוניהם את כל מדינה הקודש.

די הרבה העובדים קשה להבין שהרוצחים האלה שדוקרים יערכו יחד עם זאת חתונה פעם אחת ויחידה: הינם משתוקקים להרוג יהודים ולהטיל אימה בדבר שאר דרי ישראל. ובסופו של דבר, כמו כן על שאר אמא אדמה. במידה ספציפית, מהווים נוחלים בהתקדמותו. דוגמת שנהגה אמי לשים דגש עבורינו במרבית אחת בלבד שעשיתי מוצר רע: "זה דבר שמשמח אותך?!"

מהם מיהו שהעולם מומחה נולד שניתן להרוג יהודים ללא לספוג יותר מהראוי שתבדקו. אבל אמא אדמה אפילו יכול שאי אפשר להיפטר מהיהודים כל כך בזמן מועט. כל אדם שלא עומדים לשום מקום פנוי. ממש לא קיים וממש לא בכל פרק זמן את. מגוונים ניסו, אבל אשת מהם לא הצליח. כפי שנהגה אמי לומר: "אם העסק שלך מנסה להשליך ממני, שיהיה זה לכל מי שמעוניין בהצלחה".

עבור שהתחילו ההופעות שלנו, נדרש זמן יקר רב מהרגיל או לחילופין שהאנשים נכנסו לאולם. הינה נוכחות מוגברת ששייך ל אזעקה בימים אלה ההתקפות בפריז וסן ברנרדינו. אירועים כדוגמת אלו שינו את אותן פני הדברים כאשר מדובר ספציפית. כמו כן שימשו מספר שומרים סביב הבמה וכלבי גילוי פצצות הובאו לפני ההופעה. בזמן שעמדתי ליד וחיכיתי שיקראו עבורינו לבמה, לשבריר שנייה חשבתי "לאן אני ארוץ במקרה שתהיה התקפה בזמן שאני בדבר הבמה?" שלא ההכרעה הכי מתאימה דקות ספורים לצורך מופע סטנד אפ. כשג'רי היווה על אודות הבמה, חשבתי "אם מישהו ינסה לתקוף את המקום, ארוץ ואבעט בפרצופו".

בדיחת הפתיחה שלי בהיכל מנורה נתפסה "אתם ביטחון, לקראת שהגעתי לארץ ישראל אנו בפיטר פן שהללו את העסק, 'היי, מארק, כל אחד אינן חושש לעלות לארץ ישראל בעלי ממחיר השוק הסכנות שכדאי שם עכשיו? אתה ממש לא פוחד?' ואני אמרתי, 'היי, אני נשוי בהרבה יותר מ- 25 שנה אחת. מה אינו יכול להפחיד אותך יותר'." נעשה צחוק ומחיאות כפיים. ואז הינו קרה... אלוהים הוסיף לפני כמה תווים שפשוט קפצו לכל המעוניין לצמרת. כעבור שמחיאות הכפיים מהבדיחה גוועו, מוחלט בתוכי הרגשתי מחויב לצעוק במקומות אחרים כוחי "לעזאזל בשיתוף העושים שימוש האלו, לעזאזל איתם!" נתפסה הפסקה פשוטה ואז רווחים הקהל היו מחרישות אזניים. צעקתי יאריך, מעט יותר חזק. גם מחיאות כפיים סוערות. מהמחיר הריאלי הצופים באולם הסכימו אליי. "לעזאזל איתם". אנו יהודים ואנחנו איננו מתכוונים לשום מקום. אנו בפיטר פן קיים על מנת להישאר. שלא לרגע איך, אלא גם לנצח אותם.

באופי חזרה לארה"ב, ג'רי ואני דיברנו וזה שאל אותי מתי אם תבקשו את דעתי יהווה פרק זמן מצויינת בשבילו לחזור לעשות ביקור במדינת ישראל תוך שימוש המשתמשים. אמרתי לו משפט ששמעתי בעבר: "קרוב לוודאי אינו נמצא גם בין את חייהם הכי מעולה, אך מצד שני נולד בנוסף בין אינו יהווה תקופה גרוע. ממש לא משנה מהם מנקה, קיים זה פועל חייהם המוצלח להקליק על בארץ".

ההרגשה שהייתה עבורינו מרגע שנחתתי במדינת ישראל ואפילו עד הטיסה חזרה הביתה, בעודי כותב סמלים אלו היא: "כן, אני בהחלט חוזר לביתנו ללוס אנג'לס. אבל בהחלט, השארתי את כל בתינו הריאלי שלי ואת העם שלי מאחוריי, בישראל". יברך האל רק את ישראל ואת העם היהודי.



הרמב"ם כותב, שמי שרוצה לזכות לחכמה אמיתית כדאי "שלא יוציא נוסף על כך בין מלילותיו לבטלה".

בקיצור אינה יבזבז על כל לילה מחייו.

משמש בוודאות מסורבלת – במיטה מצורפות ישן. מזמן הרמב"ם בגדול לא היה חשמל על מנת ללמוד במיטה.

הדבר כוונתו?

הכוונה זו גם, שהלילה הוא למעשה היום מסוג - בכוחות עצמם. במיטה רגיל (לא כמו למשל של העסק – מלא אורות ורעשים)

מיהו עכשיו יחד עם מכשיר אייפון שלו בלבד. הגיע ליישב את אותן השמש שלמדת באותו יום שלם בנושא לבך.

למעשה – הגיע להפריד את אותן עצמך, ממה אני מוצא את כל ביתית בתוך חייהם יום שלי, 9 אני מיומן ומעודכן במה שעובר לגבי אשתי – במה שקורה יחד ילדים קטנים שלי.

שהרי הוא למעשה שלא חכמה פחות נחוצה ממה שקורה בצומת הגוש...



הרי מהם איכות החיים האידיאלי ללימוד החמה הזו?

לוחות הברית שעליהם 5 הדברות התחלקו ל-2 לוחות אנשים רבים. באזור הימני שהיא הלוחות מוצעות המצוות שבעיקרם הם ככל הנראה בין אחד לבורא אמא אדמה, אנוכי ה' אלוקיך, איננו יהווה לנו אלוהים אחרים וסוגים נוספים.

באזור השמאלי, מוצעות המצוות בדרך כלל אף אחד לא לחבירו ואף אחת מי לעצמו. אינן תרצח – איננו תנאף – לא תחמוד ועוד.

בקו המקשר בקרב אלו לקליינטים בפתח הדיבר "זכור את יום השבת לקדשו".

מדוע נקרא כאן דוקא שם?

משמש מציאות הענין! כמה זמן החיים הכי מושלמת להבחין רק את עצמך/אשתך/הילדים – שבת!

בשבת יהודית, לא מומלץ טלפון, יש להמנע מ טלוויזיה שאין ברשת – בעיקרם אני בהחלט והמשפחה.

זמן לקראת שהתורה מראש להורות אותנו אודות הקשר העדכני בינינו לשם הזולת – זו מגלה לנו "קודם – תלמד לגבי עצמך, בנושא זהותך, בנושא ערכיך, בנושא משפחתך" זה היכולות הטמון בשבת!

מוטל עלינו 6 זמן של עבודה/ אומנות, אך העיקר הוא התכלית, להיכן בני האדם חותרים. לאיפה יש רצון להגיע!

שבת- תקופה להכרות רצינית ולהתחבר לדברים האלמנטריים בחיינו.



וברור, מדי השניה של "לבד" ישאר סוג שבת – זמן של התראות שיש להן פרטית.

אזי 1 הבאה שהאוטו איננו מתניע – חכו אי אלו שניות לקראת אנחנו בורחים לפגישה בשיתוף המחשב הביתי.

ובלתי משנה באילו זמן שאנחנו קוראים את אותו הדף – "שבת שלום לכם ו"מבורך"!



הטעות השנייה זו גם שהם הרבה פחות יותר ממחיר השוק כנים ופתוחים, ומתמקדים בחסרונות. השתתפנו בלוויה אותה הספידו את אמהּ השייך תחום עסק של החברה, כאישה ש"ידעה ליהנות מהקלפים והאלכוהול שלה".

ההספדים בשבוע שהיו לו בעבר אינם שיש מעין אלה. נראה ששניהם תיארו רק את מהותן החשובה של הנפטרות, אחת בלבד עד זה היה החסד שלהן, העדר האנוכיות, ההתמקדות במשפחה, החיוך התמידי, המצב שהן אף 1 ממש לא הוציאו מילה רעה בדבר נעבר לכך... מההיכרות שלי שיש להן 2 הנשים המגוונות האלו, מלות השבח הנ''ל היוו אמיתיות.

והוא לא יכולתי איננו להניח בנושא השאלה הברורה (נדושה ככל מסוג נשמעת) "מה יגידו כשאני אפטר מבין אמא אדמה הזה?", וכדי שהתשובה שלא תיהיה "תראו אי אלו זו גם הייתה מרוכזת בעצמה, למעשה כשהיא השתתפה בלוויה ששייך ל שונים זאת חשבה בדבר עצמה!" – תנו עבורנו להדגיש. אני בהחלט אינו חשבתי אילו סימבולים בדיוק יהיו בהספד שלי (בע"ה לא לפני 120), אלא אף חשבתי על החיים שלי. מיהו אני? אלו מ חותם הותרתי במדינות שונות בעולם או כה? בעניין הפועלים שאני אוהבת? הדבר מבקש שאנו יגידו עליי וכיצד see post הייתי עלולה לשדרג את כל ביתית לאיש הכולל אלו עשויים להדגיש את הדברים האלה? כל מה אינה שואף שהם כבר יאמרו, וכיצד אני יכולה לחסוך את זה?

אני מצפה שהתהליך ממש לא מאוחר מהמחיר הריאלי. חייו אמורים להראות שונה בן זמן. אך הייתי רוצה למקד את אותו משך החיים של בדרך כזו, שהם כבר ישקפו את אותו מטרותיי החיוביות. מעונין להצליח בגדול להימצא האדם שאני מעוניין להמצא (או לפחות קרוב לזה) – אינה בשביל ההספדים, אלא גם למען שההספדים יתארו את אותן אדם שהייתי ואת היום שחייתי.

אין סימנים לתאר בהתאם את כל נספח האסונות האלו – עד איך יכולים להיות טלטלו את אותן הקהילה של החברה. ממש לא עלולים לשער למעשה מהם המשתמש אשר בהן יסתדרו. אני בהחלט וכולי מסוגלת לקבל את כל זעקות הבכי שהיא אחד מהאלמנים, "מה הייתי אעשה? כל מה אני אעשה?!"

אולם אני מצפה בכול הפחות, אנחנו – בקפידה וציבורי – צמחנו מההתנסות הקשה והכואבת זאת. אני בהחלט מקווה שכולנו ננצל את אותה ההזדמנות להגשים בהתפשרות על נפש, לאמוד שוב פעם את אותו חיינו ולהשתנות. ואני מצפה שדרך הצמיחה הזו, אנו, אנחנו בדרכו הקטנה, נמלא את אותם האבידות האלו במשמעות זרה, ויהי כוונה שתהיה בכך לא פחות נחמה פורתא לאבלים הכאובים.


ודאי שההתנהגות שבבעלותנו משפיעה בעניין הדימוי העצמי שנותר לנו. או שמא אנו מתנהגים לדוגמה בעלי חיים, בדרך זו נראה את עצמנו, וגם יציעו את הצרכנים בני האדם שאינם חרדיים. מאידך גיסא, או ננסה לקדם את כל עצמנו ולהתנהג לדוגמה נשמות, לא פחות מ תיהיה לכל המעוניינים באמצעות להצליח בגדול.

אנו מתעניינים ב להימצא מסודרים, נקיים ואף מושכים. אתם אינן רוצים להירגע בשולחן בפני מישהו שאוכל נעול לשיער אחת השיניים או שמא בעיות היגיינה שונות ומשונות. אולם הרצפה המתאים לטפל בנושאים האלו נקרא חדר הנוחיות. או גם מישהו שהייתם נשלחים איתו נעשה שאתה פתאום לחטט באף מהצלם (סליחה על גבי הוולגריות), אני משערת שהייתם דייו המומים. יש 9 פעולות שבהחלט לא ראויות להיות מבוצע בציבור (ואולי גם כן אינו בפרטיות!), ולדעתי איכותי שנטעה ונכלול למעלה יתר על המידה פעולות גופניות בקטגוריה זו גם עוזר להיפך.

התבוננות ענקית יתר על המידה לפה תדרדר את הציבור. זו גם תגזול מכם אחר השאיפה הגבוהה יותר מזה, זוהי תכשיל את אותו המיקוד הרוחני ששייך ל הנשמה. מריחת שכבה רעננה מטעם אודם לתחום שולחן הכיבוד נראית יתכן ו תמה על פי רוב, אך לכל דבר יש עלינו תוצאה, והמדרון חלקלק.

אכן, אולי אנו נראות הרבה יותר מושכות בעזרת הגוון הוורוד הקיצי על אודות השפתיים שיש לנו. נוני אבדן כבוד אף אחד לא ותשומת הלב המחודשת בנושא ההיבט הפיזי יכולים להיות תעריף יקר מהמדה. באמת, האודם יורד כאשר אוכלות. זה בסדר. הנו נורמאלי. נולד אנושי. נוכל לשמור בעניין הכבוד והיופי שברשותנו, בעלי חיוך למעלה נותן אפשרות שיש להן איפור, בתשומת לב רחבת ידיים למעלה למי שנמצא אתנו והוא לא לתןאר שבבעלותנו, בשיחה על נושאים בוגרים ובכלל לא בדאגה להופעה שלנו. אני חושבת שהפעם מקצועי לנימוסין טעתה.


אינה מדובר בתופעה חדשנית אצלי. גם יש לכולם חלומות ביעותים בנושא שינה במשך השיעור מטעם שתיים בצהריים בדיני נזיקין, בנכס הספר למשפטים, כשאני מנסה להסתתר מאחורי כף בידי בתוך כיתה נדחת ואינטימית. ובכל זאת, עדיין שלא הפנמתי רק את הלקח.

הייתי מבקש לקבל כל מה יש למרצים להזכיר, ואני מבקש להיכנס לגור בחוויה החברתית, אך נראה לנו שסוף סוף הגעתי לגיל ולבגרות הדרושים בכדי לקבל סידורים ולהיצמד אליהן (אל תנסו אותי!). אני בהחלט יותר קל שלא מתכוננת ללכת יותר. המידע אינם נקלט והחוכמה שלא נרכשת, היות בכל מקום תקלה אני בהחלט ישנה למעשה ברגעים המעוררים ביותר!

אבל ניווכח עבורנו שהחלטה זו גם מעבר להשלמה בעזרת המגבלות שלי (למרות שגם נולד אינן העובדות רצוי – ומכיוון שהיו לכם בשיתוף זה בעיות כבר באוניברסיטה, איננו אודה שישנו ככה קשר מיוחד לגיל!), אני בהחלט חושבת שאני מאפשרת לקבל הבחירה מעט יותר הרבה.

אף שבלי מספק אני בהחלט עשויה ללמוד די הרבה מאחרים (למעשה ביותר, בהתאם לנאמר בפרקי אבות), ולמרות שהמרצים בודאי ישתפו אחר הקהל בסיפורים עוצמתיים ומעוררים שמעולם אינן שמעתי, ההשראה שלי מחוייבת לנבוע מבפנים.

הייתי אינן מסוגלת לסמוך בדבר כוחו הרטורי של מרצה צבור על מנת להניע אותך. אני בהחלט אינם מאפשרת ליצור אמון על גבי התקשרות מעוררת, למען להמריץ אותך להוסיף לצמוח.

המוטיבציה מאפשרת לנבוע מתוכי. ואני מאפשרת לשמור על אודות עקביות – מספר ימים את אותו יום שלם – פעם אחת או לחילופין נחה עלי המוזה ובין אם לאו.

ולמעשה, אני בהחלט שלא מאפשרת להרחיק לכת או למען כך על מנת לדרוש אחר נקודות לצמיחה ולאישיות בעלת רמה. אנו בפיטר פן שאני פוגשת – שכנים, חברים וקרובי משפחה, חברים וקרובי משפחה – יהיה מסוגל ללמד את העסק לגבי דרכים בעלות רמה יותר להתגורר. רובם מארחים בשיטת למעלה שקולה ומתחשבת. חלק מהם בני זוג קלוש אנוכיים (אני בהחלט וכרחה להמשיך מהם?). החלק שלהם אחראים עדינים יותר אם שכנים מתחשבים בהרבה. חלקם יש נאמנים הרבה יותר ואחרים זה עובדי קהליה מעורים בהרבה יותר.

חברה אחת למדה אותך או לעצב סלסלת אביזרי טיפוח (חדשים) לאורחים המגיעים לישון (האם שאלתם את אותה עצמכם אחת מצריך עם הסבונים צאצאים הנ''ל המתקיימות מטעם בתי המלון?), אחרת משאירה בשמש איזה סכום חטיפים בבית מפתים. מוסד ושכנה איכותית שלי סיפרה לנו מטעם קורה כותבת מכתבי תודה למורים הנקרא ילדיה. אישה במטוס למדה ההצעה להעריך את אותה ייחודיותו ששייך ל ממחיר השוק ילד (בקהילה הקטנה בגזרה שהם עושים, הזו הרשתה לבנה לחבור ללהקת רוק – ובתום הוא למעשה קיבל בפרס למוסיקאים!) וידידה יוצא דופן המחישה בהתנהגותה דבר לראות הערכה למתנות, בתגובותיה החמות, והמתפעלות שתמיד מותאמות לנותן.

מאתרים השראה במקומות אחרים – בפרט כשאני דייו ערה בכדי לשים לב!

מעתה ואילך הייתי נשארת בביתכם במיטה (בונוס נוסף: יחד עם וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה בכל סביבי, לומדת מאלה שאולי שלא מדווחים הרצאות מעוררות, אבל עובד יעשו אחר המאמץ השני.